מה ההבדל בין טיפול רגשי דינאמי לטיפול CBT ?

שי (שם בדוי) בן 35 פנה לטיפול נפשי דינמי לאחר שפוטר מעבודתו. לאחר "ירח דבש" של תקווה וחיבור בשבועות הראשונים, המטפל מבחין בהדרגה ששי נוהג בו ביראה המלווה בחשדנות. המטפל נוכח לדעת שבנוכחותו של שי הוא עצמו מאבד את ביטחונו ומסגל לעצמו התנהגות זהירה ודרוכה. המטפל מתרשם שככל שהוא מתמסר ונרתם לסייע לשי, שי עדיין נרתע וחושש ממנו ואף חווה אותו כדמות מאיימת. בנוסף, שי מתקשה להשלים עם תנאי הטיפול ודורש לעיתים תכופות לבצע שינויים בשעות המפגש, בתנאי התשלום ובתכני המפגשים. אביו של שי הוא איש סמכותני וקשה שהיה ביקורתי כלפי בנו. כל מאמציו של שי להיות "בסדר" לא השביעו את רצון אביו. המטפל מבין בהדרגה את רגישותו של שי כלפי דמויות סמכות וגבולות אך בינתיים הוא לא "מפרש" זאת לשי. בהדרגה, מתוך הקשר שנרקם במפגשים, שי קולט שהמטפל מהימן ואוהד בגישתו. הוא מתחיל לרכוש אמון במטפל, מפסיק לראות בו דמות מאיימת וחדל לעסוק במגננה מפני דחייה במפגשים. ככל ששי משתחרר ונפתח בטיפול, מתעוררת בו סקרנות כלפי עצמו. בשלב זה ניתן לשקף לו את נטייתו לזהות בדמויות בחייו הנוכח יים גישה ביקורתית ודוחה כלפיו, כשם שהתרגל לחוות את עצמו בנוכחות אביו. התובנה, אשר הושגה באמצעות שיקוף הדרגתי של חווית הקשר בטיפול, מקנה לשי מרחב פעולה נפשי גדול יותר. במקום עבודתו החדש שי מצליח לתקשר עם דמויות הסמכות ממקום פחות חשדני וחרד.

הביקורת כלפי הטיפול הדינמי עוסקת בעיקר בכך שהוא תהליך ארוך ויקר יחסית אשר פחות מתעניין בהוכחות מחקריות למושגים ולטכניקות הפעולה שלו. הביקורת כלפי ה CBT הינה שהוא מחקרי מדי, מתעלם מתהליכי עומק בנפש ומתמקד בעצות והנחיות פרקטיות ל"חלק הבוגר" והרציונלי בנפש המטופל, שעלול להיות בעצם חלק "כוזב", כלומר, מעטה חיצוני וקלוש. לכן כל העצות הנבונות שמצביעות על מחשבות והתנהגויות "נכונות" אינן מופנמות בנפש המטופל לעומק ולא באמת משנות את תפקודו. בדומה לעצות נבונות שקוראים בעיתון או בספרים, המטופל שומע ומבין את העצות אך הן מתפוגגות במהרה ו"יוצאות מהאוזן השנייה". זאת בניגוד לתובנות שמושגות בתוך קשר טיפולי בו נחווה המטפל כדמות משמעותית.

לרוב, מטפלים עדכניים ואחראיים שולטים בשורת טכניקות, מושגים ותיאוריות ומתאימים אותם לצרכי המטופל. למשל, רונית (שם בדוי) בת 47 פנתה לטיפול לאחר שפוטרה. המטפל המומחה התרשם שהיא אישה חיונית וחברותית בעלת חוסן נפשי, אשר נקלעה במקרה לפיטורין המוניים שנערכו במקום עבודתה. הפיטורין עוררו בה דאגה מתוך החשש שבגילה תתקשה למצוא עבודה חלופית. במקרה זה הציע לה המטפל התערבות קוגניטיבית–התנהגותית (CBT) קצרת מועד, שהתמקדה בזיהוי והבנת האמונות של רונית לגבי סיכוייה בשוק העבודה ובחיזוק מיומנויות התקשורת וההסתגלות שלה בתחום התעסוקתי. אילו המטפל היה מתרשם מ"שבר" עמוק יותר באישיותה, הוא היה מציע לה טיפול מתמשך שיחתור לשינוי מצטבר והדרגתי בדינמיקה הנפשית שלה, בהתבסס על חוויה המשמעותית בתוך קשר טיפולי עמוק.

פסיכולוגים קליניים מומחים, עובדים סוציאליים קליניים פסיכותרפיסטים ובעלי הכשרה מקצועית טיפולית מעמיקה אחרים, יכולים לרכוש ידע ושיטות עבודה מגוונות ולהציע מתוכם למטופל את מה שמתאים לו על בסיס אבחנה מעמיקה. לעומתם, "מטפלים" שלומדים טכניקה נקודתית בלבד לרוב נוטים להתאים את המטופל לטכניקה שלהם. לכן, מטפל לא מוסמך ש"למד" רק "CBT" עלול להחמיץ את האבחנה. למשל, הוא עלול להציע לשי את הטיפול שמתאים לרונית. במצב זה לא יפיק שי תועלת אמיתית אלא יחמיץ זמן יקר, ויאבד את האמון בכך שטיפול עשוי לסייע לו באופן אמיתי ומשמעותי. לעומתו, מטפל לא מוסמך ש"למד" רק קורס דינמי מצומצם ונקודתי כלשהו עלול לבצע אבחון שגוי לרונית ולהציע לה תהליך טיפולי ארוך ומיותר, בו ישוחח עמה שלא לצורך על עברה ועל רגשותיה העמוקים וינסה לייצר בה תלות מלאכותית ומיותרת כלפיו וכלפי הטיפול.

הנה מספר מילים עקרוניות לסיכום על ההבדלים המרכזיים בין טיפול נפשי דינמי לטיפול קוגניטיבי – התנהגותי. הטיפול הרגשי הדינמי מתבסס על תיאוריות נפשיות פסיכו-דינמיות ועל ניסיון קליני ומחקרי מצטבר. ה-CBT מתבסס בעיקר על מחקר אמפירי. בטיפול הנפשי הדינמי המטפל מתמקד בתכנים המודעים והלא מודעים שמביא המטופל באופנים ישירים ועקיפים. ב-CBT המטפל מתמקד בתלונה המודעת של המטופל. הטיפול הנפשי הדינמי מבסס את תהליכי ההתערבות והשינוי על הקשר עם המטופל. ב- CBT תהליכי ההתערבות והשינוי נשענים על פרוטוקול (מעין מניואל סטנדרטי מובנה) מבוסס מחקר. בנוסף, טיפול נפשי דינמי לרוב ארוך יותר מהטיפול ב CBT. בגלל אופיים האינדווידואלי והמתמשך של טיפולים דינמיים נערך עליהם פחות מחקר השוואתי אם כי קיימת ספרות ענפה של Case Studies אשר סוקרת תהליכי טיפול אילו בפרספקטיבה השוואתית. מנגד, על טיפולי CBT נערכים מחקרים רבים מכיוון שהם קצרים ודומים יותר זה לזה, משום הסתמכותם על "פרוטוקולים" סטנדרטיים. בעקבות זאת כל טיפולי ה-CBT דומים למדי זה לזה, למרות השונות בין המטופלים (למשל, מטופלים שפנו ל CBT בגלל "חרדה חברתית" יטופלו בצורה דומה, בלי קשר לחוסן הנפשי הכללי שלהם, איכות הקשרים שלהם וכו'). בכל מקרה, בטיפול רגשי כמו בטיפול רפואי או בכל טיפול אחר, הדרך להצלחה עוברת באבחון נכון ממנו נגזר הטיפול. לכן, ההמלצה היא לפנות למטפל/ת בעל/ת רישוי מסודר והכשרה מעמיקה ועשירה שיכול להתרשם בצורה מדויקת מצרכי המטופל ולהציע לו את הגישה הטיפולית שמתאימה לו.